״ערן רולניק, הרוח החיה בתרגומי פרויד החדשים, כתב ב-2002 כהקדמה לתרגומו את "הטיפול הפסיכואנליטי" (עם עובד) כך: "לפעמים אעדיף לתרגם מלה מסוימת שאין לה תרגום מדויק לעברית, באופן אחד במקום אחד ובאופן שונה במקום אחר, כדי לסמן בצורה טובה יותר את המרחב הלשוני שבו היא מתקיימת בגרמנית של פרויד". בדרך כלל, הקדמות של מתרגמים נתפשות כמו התנצלות ויש המדלגים עליהן. אבל זה מצע המלווה מאז את התרגומים החדשים של פרויד, גם כאשר רולניק כבר איננו המתרגם, אלא עורך התרגום. ההקדמה שלו מעלה כמה מהתובנות היפות ביותר על תרגומי פרויד בכלל, על תרגומי פרויד לעברית, ומתוך הקשיים הללו, נשפך אור על כמה ממאפייני הלשון של פרויד. הקדמתו היא המאמר החשוב ביותר שנכתב בעברית על תרגום בכלל. כל מה שאומר בהמשך יהיה רק מין ניסיון להתמודד עם הדברים שרולניק אינו אומר בהקדמה שלו, או על מקומות מסוימים שאני חולק עליו.״