ד״ר ערן רולניק הוא פסיכואנליטיקאי-מנחה בחברה הפסיכואנליטית הישראלית והבינלאומית, רופא מומחה בפסיכיאטריה והיסטוריון; עורך ומתרגם מגרמנית של כתבי זיגמונד פרויד, ומחברם של עשרות מאמרים, מסות מבוא, פרקים בספרים ומאמרי ביקורת. באתר הארכיון של ערן רולניק ניתן לקרוא כשבעים מאמרים והרצאות פרי עטו וכחמישים מאמרי ביקורת שהתפרסמו על ספרו.

ערן רולניק מטפל בקליניקה פרטית בתל-אביב. לצד עבודתו כמטפל, כמדריך, חוקר ומרצה, ד״ר רולניק משמש כמומחה ממונה בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט. רולניק הוא חבר סגל ההוראה של התוכנית הרבתחומית במדעי הרוח של אוניברסיטת תל-אביב; התוכנית ללימודי המשך בפסיכותרפיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב; והמכון הישראלי לפסיכואנליזה ע"ש אייטינגון בירושלים.

ספרו ״עושי הנפשות: עם פרויד לארץ ישראל 1948-1918״ (עם עובד 2007), מבוסס על עבודת הדוקטורט שכתב בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל-אביב. הספר העוסק בהתקבלות הפסיכואנליזה בארץ, תורגם למספר שפות, נסקר בכתבי עת רבים וזכה להכרה כאחד הספרים החשובים שהתפרסמו בעשור האחרון בתחום ההיסטוריה של המדעים והרעיונות. רולניק הציג את עבודתו הקלינית והתיאורטית בעשרות כנסים בינלאומיים ומוזמן להרצות בפני קהלים מגוונים על יישומי החשיבה הפסיכואנליטית בארגונים, בתרבות, בחינוך, בפוליטיקה ובמדע. מאמריו מתפרסמים גם בעיתון 'הארץ'.

עבודותיו התפרסמו בעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, ספרדית, יוונית, צ'כית ופולנית.

 

 

"It is a pity that one cannot make a living, for instance, on dream interpretation!"

Freud, 1897

כיצד השפיעה הפסיכואנליזה על תפיסת הזיכרון שלנו

״שאיפתו של האדם לזכור חייבת להתאזן בנכונות לשכוח״ כותב ניטשה במאמרו ״כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים״ (1873). ממש באותן שנים מפתח גם פרויד תיאוריה ושיטת טיפול שיאפשרו

אשמה והשקפת עולם בפסיכואנליזה

  לפסיכואנליזה יש מקום חשוב בפרוייקט הדמוקרטי. בדומה לדמוקרטיה, גם הפסיכואנליזה אינה לוקחת כמובנת מאליה את יכולתם של בני אדם להבחין בין מציאות לבין משאלות לב, או

עקבות זיכרון

החיבור "על זכרונות מחפים" שפורסם על ידי פרויד ב"ירחון לפסיכיאטריה ונוירולוגיה" ב 1899 הוא אחד מאותם חיבורים שבעזרתם ניתן לעקוב אחר המהלך הפתלתל של תיאוריית הזיכרון הפסיכואנליטית