Much has been said about the intellectual ferment that characterized late 19 century and early 20 century Vienna. Of particular interest are the intersections between the various circles that operated in Vienna at that time. Having done some work on two of the most radical currents that operated in Vienna,

הרצאה בחוג לסוציולוגיה של אוניברסיטת פרנקפורט Wo sind Selbstmordattentate verglichen mit anderen Formen kollektiver Gewalt anzusiedeln? Gibt es einen grundlegenden Unterschied zwischen denen, die töten, um zu sterben, und jenen, die sterben, um zu töten? להרצאה המלאה בגרמנית>>

כיצד הפך מושג הטראומה לפופולרי כל כך במדעי הרוח והחברה? במאמר זה נסקרת ״מערכת היחסים״ המפותלת שבין הדיסציפלינה ההיסטורית לפסיכואנליזה. התפרסם ב Psychoanalysis...

בקיץ 2011 ניתן היה להתרשם שעוצמת אמונתה הנוגעת ללב של "ישראל השפויה" בכך שניתן לתקן את ליקויי הכלכלה, החברה והשחיתות השלטונית במדינה, מבלי להפסיק לשלוט במיליוני פלסטינים ומבלי לקבוע גבולות של קבע למדינת ישראל, אינה נופלת מעוצמת האמונה של "ישראל המשוגעת" בכך שניתן לכפות על ההיסטוריה למלא עד תומו את

אשה אחת התוודתה בפני פרויד על שורה של מחשבות טורדניות ומעשים כפייתיים, שאת פשרם לא הבינה. בין היתר חשה צורך בלתי נשלט לקרוא אליה את העוזרת בתירוצים שונים, ולהטיל עליה כל מיני מטלות שגרמו למסכנה להתרוצץ מחדר לחדר. למסע הטרטורים קדמה סצינה קבועה: העוזרת נקראת להתייצב בחדר שבו היא מקבלת

דומה שלפנינו הוכחה נוספת לכך שלא הרכב הקואליציה יקבע את גורלה של הדמוקרטיה הישראלית, אלא נכונותם של אנשים הגונים להוות אופוזיציה לכוחות הכבידה של הפשיזם. בעת הזאת, לא להחלפה של שלטון הליכוד בשלטון המחנה הציוני זקוקה הדמוקרטיה הישראלית, אלא למחנכים אמיצים מסוגו של המורה מרמת גן. לקריאת המאמר>> קישור למאמר

רק התערבות של הקהילה הבינלאומית תפר את מאזן האימה שמקיימים הישראלים בתוכם בין ידיעת הטוב ועשיית הרע. רק "טיפול בכפייה" בסרבנות ישראל יבהיר לאזרחיה שאין בנמצא דרך נכונה לחיות חיים לא נכונים, יאפשר להם לוותר על שיגעון הגדלות ויסייע להם להוציא את שפיותם מהמחבוא. למאמר המלא>> לקריאת המאמר באתר הארץ>>

העניין שפרויד גילה בטלפתיה אינו צריך להפתיע יתר על מידה את מי שמכיר את ההיסטוריה של רפואת הנפש. זו השתתפה משחר נעוריה בהסרתם ובהצבתם המחודשת של קווי הגבול שבין המיתוס לבין הלוגוס ובין אמונה למדע. אדרבה, הקשבה פסיכואנליטית לאסוציאציות חופשיות מבוססת על כך שלא-מודע של אדם אחד מסוגל לקלוט לא-מודע

הכוחות הליברליים וההומניסטיים החרדים לעתידה של הציונות אינם יכולים להרשות לעצמם להדיר את הישראלים המבקשים לחיות מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של המדינה. הגירתם אינה מבטאת רק את המשאלה המובנת מאליה לחיים טובים יותר, אלא גם את השאיפה לישראל טובה יותר. המהגרים מהארץ ממלאים תפקיד היסטורי חשוב בהצלתה של המדינה הדמוקרטית מפני

המאמר מנתח את התקבלות הפסיכואנליזה בחברה היישובית ובתרבות העברית פורסם ב Science in Context למאמר המלא>>