הרצאות

זהותנו האנליטית מורכבת מהייצוג הנפשי שיש לפסיכואנליזה בתוכנו, מהאופן שבו הפנמנו אותה ומהאופן שאנו חושבים עליה ומרגישים כלפיה, במודע ושלא במודע. שורה ארוכה של אינטרוייקטים והזדהויות הופכים בהדרגה למבנה נפשי, שהוא יותר מאשר אוסף של פונקציות של האני או של האני העליון. המושג "אובייקט אנליטי" מדגיש את העובדה שההפנמות שבהן

במשוואה הלא פשוטה של חיי הנפש בעת אובדן, טמון גם המפתח להבנת הפונטציאל המצמיח והמחייה אפילו שאובדן יכול לגלם עבור הסובייקט. אובדן אובייקט בממשות דוחק באדם לבסס את מעמדם של האובייקטים הטובים שבעולמו הפנימי, הוא מחייב אותו להגן עליהם מפני התקפות האובייקטים הרעים שמרימים ראש בכל עת שהמציאות החיצונית מתסכלת

הרצאה ביום העיון של האקדמיה הלאומית למדעים 5 ביוני 2019>> דיון בהשתתפות הקהל על גבולות הנורמליות ביום העיון על גבולות הנורמליות 5 ביוני 2019>>  

הרצאה ביום העיון ״גבולות הנורמליות״ שהתקיים באקדמיה הלאומית למדעים 5 ביוני 2019>>  

The 6th Annual Jewish Thought and Psychoanalysis Lecture, May 6. Philadelphia>>

הרצאה על אדיפוס בקיבוץ ביום העיון לזכרה של איקה יהושע בחברה הפסיכואנליטית, אפריל 2019>>

הרצאה בכנס לציון 33 שנה לכתב העת ׳שיחות׳, יולי 2018>>

בתקופת המלחמה הקרה היה נהוג לומר שאחת הדרכים הפשוטות  לחשוף מרגלים זה לעמוד מאחוריהם בתור במכולת השכונתית ולשמוע באיזו שפה הם סופרים את העודף. כדי לחשוף ״סוכנים כפולים״ בפסיכואנליזה  – ואין אנליטיקאי שאינו סוכן כפול, או לפחות היה כזה בעברו – כדאי לשמוע מה יש להם להגיד על ההעברה. בדיבור

בפסיכואנליזה אנחנו מרבים להרהר בשאלות ׳מה הוא האובייקט של הפסיכואנליזה׳, או ׳מה הוא אובייקט פסיכואנליטי?׳. האם יכול להיות ששאלות הנוגעות לטיבו של האובייקט ולמיקומו במרחב — שאלות בעלות השלכות תיאורטיות וקליניות כבדות משקל שהעסיקו את פרויד בשנות האנליזה העצמית שלו שבהן גם החל לאסוף אובייקטים קדמונים — דחקו בו לפתע