הפסיכואנליזה צמחה מתוך הטכניקה. בהתחלה היתה הספה ורק אחר כך נולדה התיאוריה שהסבירה את משמעות השכיבה של המטופל ושל התמקמות המטפל מחוץ לשדה הראיה של המטופל וכו׳. חקירת היחסים בין מסגרת טיפולית, טכניקה ותיאוריה מעסיקה אותי מאוד בשנים האחרונות. ברוח זו קיימתי בסמסטר החורף 2021 סמינר זום למטפלים שהוקדש
במהלך הסגר הראשון, הצעתי סדרה של מפגשי זום למטפלים דינמיים. בחודשים שחלפו שבתי וצפיתי בהקלטות של 15 המפגשים שקיימתי. שלא כמו בצילומי וידאו של הרצאות בכנסים, שאני אף פעם לא מצליח להנות מהצפייה שלהם, הופתעתי לגלות שאני ממש מסוגל לצפות שוב במפגשי הזום האלה. הן כיסו שטח די גדול במחשבה
סרט וראיון לתערוכה במוזיאון ישראל. פרויד שר הטבעות>>
זהותנו האנליטית מורכבת מהייצוג הנפשי שיש לפסיכואנליזה בתוכנו, מהאופן שבו הפנמנו אותה ומהאופן שאנו חושבים עליה ומרגישים כלפיה, במודע ושלא במודע. שורה ארוכה של אינטרוייקטים והזדהויות הופכים בהדרגה למבנה נפשי, שהוא יותר מאשר אוסף של פונקציות של האני או של האני העליון. המושג "אובייקט אנליטי" מדגיש את העובדה שההפנמות שבהן
את מי קוראת הכתובת שעל הקיר דברים שאמרתי באנטישפע, 15 נובמבר 2019 מקור הביטוי ״הכתובת על הקיר״ הוא בספר דניאל. בפרק ה׳ הכתוב כולו בארמית מסופר על משתה שעורך בלשצר, בנו של נבוכדנצר, שבו הוא מגיש לאורחיו- שריו, נשותיו ופלגשיו – יין בגביעים הקדושים שלקח אביו מבית המקדש. לפתע
במשוואה הלא פשוטה של חיי הנפש בעת אובדן, טמון גם המפתח להבנת הפונטציאל המצמיח והמחייה אפילו שאובדן יכול לגלם עבור הסובייקט. אובדן אובייקט בממשות דוחק באדם לבסס את מעמדם של האובייקטים הטובים שבעולמו הפנימי, הוא מחייב אותו להגן עליהם מפני התקפות האובייקטים הרעים שמרימים ראש בכל עת שהמציאות החיצונית מתסכלת
הרצאה ביום העיון של האקדמיה הלאומית למדעים 5 ביוני 2019>> דיון בהשתתפות הקהל על גבולות הנורמליות ביום העיון על גבולות הנורמליות 5 ביוני 2019>>
הרצאה ביום העיון ״גבולות הנורמליות״ שהתקיים באקדמיה הלאומית למדעים 5 ביוני 2019>>
The 6th Annual Jewish Thought and Psychoanalysis Lecture, May 6. Philadelphia>>
הרצאה על אדיפוס בקיבוץ ביום העיון לזכרה של איקה יהושע בחברה הפסיכואנליטית, אפריל 2019>>