עכבה סימפטום וחרדה (פרויד 1926). תרגום מגרמנית: יאיר אור. עריכה מדעית: ערן רולניק. רסלינג: תל-אביב
היסטריה ונוירואסטניה היו שתי האבחנות הלא-פסיכוטיות הנפוצות ביותר בפסיכיאטריה האירופית של המחצית השנייה של המאה ה-19. בעוד שההיסטריה – הנוירוזה של האשה – משכה את תשומת ליבו של הנוירולוג הצעיר מאז החל את השתלמותו אצל שרקו בפריז, היתה זו הנוירואסטניה – הנוירוזה של הגבר – שאליה פיתח פרויד יחס אישי במיוחד. הוא עצמו סבל ממנה. במכתביו של פרויד משנות ה-80 וה-90 הוא מתאר בפרוטרוט את תסמיני הנוירואסטניה מהם סבל לסירוגין: עייפות, דכדוך, הפרעות בעיכול, קשיי ריכוז וכאבים בחזה (שהוא וידידו פליס נטו לייחס להתמכרותו לניקוטין).