בפסיכואנליזה אנחנו מרבים להרהר בשאלות ׳מה הוא האובייקט של הפסיכואנליזה׳, או ׳מה הוא אובייקט פסיכואנליטי?׳. האם יכול להיות ששאלות הנוגעות לטיבו של האובייקט ולמיקומו במרחב — שאלות בעלות השלכות תיאורטיות וקליניות כבדות משקל שהעסיקו את פרויד בשנות האנליזה העצמית שלו שבהן גם החל לאסוף אובייקטים קדמונים — דחקו בו לפתע לצרוף עתיקות לטבעות? האם יכול להיות שאותם אובייקטים חדשים-ישנים שימסרו מדור אנליטיקאים אחד למשנהו ויתגלגלו יום אחד לירושלים אפילו, מתאימים יותר מכל ׳מגבעת׳ או ׳מקל הליכה׳ לשמש כמעבורת ולהעביר לעונד אותן את טיבו החמקמק של האובייקט הפסיכואנליטי?
דברים בפתיחה של התערוכה ״פרויד-שר הטבעות״ במוזיאון ישראל, יולי 19 2018>>