מאמרים

דומה שלפנינו הוכחה נוספת לכך שלא הרכב הקואליציה יקבע את גורלה של הדמוקרטיה הישראלית, אלא נכונותם של אנשים הגונים להוות אופוזיציה לכוחות הכבידה של הפשיזם. בעת הזאת, לא להחלפה של שלטון הליכוד בשלטון המחנה הציוני זקוקה הדמוקרטיה הישראלית, אלא למחנכים אמיצים מסוגו של המורה מרמת גן. לקריאת המאמר>> קישור למאמר

רק התערבות של הקהילה הבינלאומית תפר את מאזן האימה שמקיימים הישראלים בתוכם בין ידיעת הטוב ועשיית הרע. רק "טיפול בכפייה" בסרבנות ישראל יבהיר לאזרחיה שאין בנמצא דרך נכונה לחיות חיים לא נכונים, יאפשר להם לוותר על שיגעון הגדלות ויסייע להם להוציא את שפיותם מהמחבוא. למאמר המלא>> לקריאת המאמר באתר הארץ>>

העניין שפרויד גילה בטלפתיה אינו צריך להפתיע יתר על מידה את מי שמכיר את ההיסטוריה של רפואת הנפש. זו השתתפה משחר נעוריה בהסרתם ובהצבתם המחודשת של קווי הגבול שבין המיתוס לבין הלוגוס ובין אמונה למדע. אדרבה, הקשבה פסיכואנליטית לאסוציאציות חופשיות מבוססת על כך שלא-מודע של אדם אחד מסוגל לקלוט לא-מודע

הכוחות הליברליים וההומניסטיים החרדים לעתידה של הציונות אינם יכולים להרשות לעצמם להדיר את הישראלים המבקשים לחיות מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של המדינה. הגירתם אינה מבטאת רק את המשאלה המובנת מאליה לחיים טובים יותר, אלא גם את השאיפה לישראל טובה יותר. המהגרים מהארץ ממלאים תפקיד היסטורי חשוב בהצלתה של המדינה הדמוקרטית מפני

המאמר מנתח את התקבלות הפסיכואנליזה בחברה היישובית ובתרבות העברית פורסם ב Science in Context למאמר המלא>>

המאמר מנתח את סיפור התקבלותה של הפסיכואנליזה בארץ ישראל המנדטורית פורסם ב Psychoanalysis and History>>

האם המחיר ששילמה הפסיכואנליזה בישראל עבור ביסוסה של הפסיכואנליזה כדיסציפלינה תרפויטית לא כלל גם ויתור על היבטיה הסוציאליים והביקורתיים? האם בשל רצונם להבטיח את התקבלותה של הפסיכואנליזה בחברה היישובית על הלכי הרוח הקולקטיביסטיים שלה, לא מיהרו מייסדי החברה להעלות את הפסיכואנליזה על נתיב אנטי־אינטלקטואלי שעתיד להצר את אופקיו של השיח

ומה עם הטיפול? עם השאלה מה אירע לה לפסיכואנליזה שאיבדה את הבכורה כשיטה לטיפול בחולי הנפשי מבקש שלמה מנדלוביץ להתמודד בספרו ואף להציע פתרון. לתפישתו, הוויתור על החתירה לגילוי האמת, שעמדה ביסוד תפישתה העצמית של הפסיכואנליזה, הוא אשר הסיט אותה ממסלולה הטיפולי. המחבר שם לו אפוא למטרה להשיב את הפסיכואנליזה

כבר בשנות השישים היו בצרפת כאלה שלא רוו נחת מהשיח שהתנהל מתחת לשולי אדרתו של לקאן. בעוד זה מלמד את קוראיו פרק בחייטות עילית אינטלקטואלית ומאתגר את הממסד הפסיכואנליטי בחידושיו הטכניים, היו מי שהרגישו בחסרונו של טקסט צלול שיבטא את הרצון להבין את מחשבת פרויד מתוך עצמה. בעת שפורסם "אוצר

הפסיכואנליזה, טוען המחבר, זקוקה לפילוסופיה מפני שאינה יכולה להפיק מתוך עצמה את השקפת העולם שלה. העיסוק של הפסיכואנליזה בשאלות פילוסופיות, כדוגמת טיבה של האמת ומהות הידיעה, אינו טכני, צדדי וצר, כי אם מהותי לכל הנחותיה. ברוח זו הוא נפנה לבחון את אמות המידה המדעיות והאפיסטמולוגיות שלאורן פעלו התיאורטיקנים המרכזים אשר