מאמרים

חמקמק ונסתר ככל שרגש הבושה יכול להיות, הוא מתערב גם בחיים הציבוריים. בושה יכולה להוציא עמים למלחמה. בכוחה להקצין ולשתק תהליכים פוליטיים וחברתיים, לשבש את היכולת של ארגון, קבוצה או אומה להסתגל למציאות משתנה, אבל גם לגרום להם לנסות לפעול כדי לשנות אותה. אלפרידה ילינק, כלת פרס נובל לספרות לשנת 2004,

פרק 1 באסופת מאמרים בעריכת לארי בראון שיצאה בהוצאת רואטלדג׳ בשנת 2022

מאמר לזכרה של ד״ר רוני סולן שהלכה לעולמה בדצמבר 2020. התפרסם בספר ״פסיכואנליזה של הילד והמתבגר בעריכת טל שריר וולפה, החברה הפסיכואנליטית בישראל 2022

Der Korpus an Briefen, den Freud hinterließ, ist einer der umfangreichsten, der in der jüngeren Gegenwart erhalten ist. Heute, 80 Jahre nach seinem Tod, ist es offenkundig, dass die Zivilisation ohne die Überlieferung von Manuskripten herausragender Figuren in der Menschheitsgeschichte weitergeht. Genau deshalb führt uns die Begegnung mit Freuds Briefen

על משה של פרויד, פברואר 2022 מראיינת: נועה שורק, בית אבי חי. ״הקריאה הפסיכואנליטית של פרויד את משה היא לא רק ביטוי לרעיונות מסוימים של פרויד על האנושי או על היהדות, אלא ביטוי לעצם הדרך שבה נכון לגשת לסיפור חייו של אדם או לסיפור של אומה ושל רעיון. הפסיכואנליזה בוחרת

  הפסיכואנליזה צמחה מתוך הטכניקה. בהתחלה היתה הספה ורק אחר כך נולדה התיאוריה שהסבירה את משמעות השכיבה של המטופל ושל התמקמות המטפל מחוץ לשדה הראיה של המטופל וכו׳. חקירת היחסים בין מסגרת טיפולית, טכניקה ותיאוריה מעסיקה אותי מאוד בשנים האחרונות. ברוח זו קיימתי בסמסטר החורף 2021  סמינר זום למטפלים שהוקדש

במהלך הסגר הראשון, הצעתי סדרה של מפגשי זום למטפלים דינמיים. בחודשים שחלפו שבתי וצפיתי בהקלטות של 15 המפגשים שקיימתי. שלא כמו בצילומי וידאו של הרצאות בכנסים, שאני אף פעם לא מצליח להנות מהצפייה שלהם, הופתעתי לגלות שאני ממש מסוגל לצפות שוב במפגשי הזום האלה. הן כיסו שטח די גדול במחשבה

מגפה של פרשנויות מדעיות, חברתיות, כלכליות, פסיכולוגיות ותרבותיות מלווה את הופעתו של הנגיף. ייתכן שדעתו של האינטלקטואל בן זמננו פשוט אינה סובלת הפתעה או אי ידיעה. רבים מזדרזים לשבץ את המגיפה במסכת הראיות כנגד הקפיטליזם החזירי, ואפילו מכריזים על מותו הצפוי של הכסף. יש שמזהירים מפני עלייתו של טוטליטריזם טכנולוגי

חובת ההתבוננות העצמית – אידיאל שדחק במיליוני אירופאים משכילים למן המאה השמונה-עשרה לכתוב יומני זיכרונות שבהם יתעדו את עצמם בטרם יעלו על משכבם – מגיעה בפעולת ההתכתבות הפרוידיאנית לפסגות חדשות. כתיבת מכתב – ובזאת מרחיבה כתיבה אפיסטולרית את גבולותיו של ׳אידיאל-האני׳ של כותב יומן טרחני – כרוכה בנטילת סיכון מסוים.

השאלה כמה מציאות, או כמה אמת, מסוגלים בני אדם לסבול, היא לא רק שאלה מתחום בריאות הנפש. היא גם שאלה פוליטית. אין זה מקרה שבגרמניה, למשל, ניתן להעמיד לדין מכחישי שואה. מה משמעותו של חוק האוסר על הכחשתו של מאורע היסטורי מכונן, הנוכח עדיין בזיכרון הפעיל של אנשים רבים? הוא