אפשר להלך שנים ארוכות בשדות הפסיכואנליזה מבלי לקרוא את חיבורו של פרויד על משה. ניתן גם ניתן לעסוק בפסיכואנליזה מבלי להיות יהודי. אולם מגיע הרגע שבו כל קורא פרוידיאני רציני שואל את עצמו: מה בדיוק עבר על האיש כאשר פנה בערוב ימיו לבחון בכלים פסיכואנליטיים דווקא את שאלת "זהותו האמיתית" של משה, אבי האומה העברית. קורא פרוידיאני כזה לא יכול להסתפק במושג היסטורי אמורפי כמו "זהות יהודית".
סקירה על ספרו של יוסף חיים ירושלמי ״משה של פרויד: יהדות סופית ואינסופית״