שנה לאחר שטען שהמופתי של ירושלים שתל את הרעיון להשמדת יהודי אירופה במוחו של היטלר, הסביר בנימין נתניהו שפינוי התנחלויות כמוהו כטיהור אתני של יהודים. המשותף לשתי האמירות הללו, כמו גם לרמיזה שלו שהביקורת עליו בעיתון ׳הארץ׳ קשורה לעבר הנאצי הרחוק של אחד מבעלי המניות שלו, הוא לא שהן ״חוטאות לאמת״ אלא שהן מתקיפות את האמת כערך אנושי ואת הרציונאליות כאמצעי להשגתו. אלה הן קביעות שניתן לכנותן ״קונטרה-רציונאליות״ או ״קונטרה-היסטוריות״, משום שגם אם מטרתן הגלויה היא להחליף טיעון היסטורי אחד בטיעון היסטורי אחר, הן מונעות על ידי פנטזיה שלפיה המציאות היא מטבעה עניין סובייקטיבי לגמרי ואין כל ערך מוסף בחתירה לאמת. כשמאזינים לפטפוטיו של משוגע שואלים: ״האם יש קשר בין הדברים שהוא אומר לבין המציאות״. כשמקשיבים לנתניהו מתפתים לשאול: ״יש בכלל דבר כזה מציאות?״