הפסיכואנליזה, טוען המחבר, זקוקה לפילוסופיה מפני שאינה יכולה להפיק מתוך עצמה את השקפת העולם שלה. העיסוק של הפסיכואנליזה בשאלות פילוסופיות, כדוגמת טיבה של האמת ומהות הידיעה, אינו טכני, צדדי וצר, כי אם מהותי לכל הנחותיה. ברוח זו הוא נפנה לבחון את אמות המידה המדעיות והאפיסטמולוגיות שלאורן פעלו התיאורטיקנים המרכזים אשר עיצבו את ארבע האסכולות הדומיננטיות בפסיכואנליזה האמריקאית: פסיכולוגיית האני, פסיכולוגיית העצמי, הגישה ההתייחסותית והגישה הבין-סובייקטיווית.
סקירה על ספרו של ענר גוברין ״בין התנזרות לפיתוי גילגוליה של הפסיכואנליזה באמריקה״