באוקטובר השנה נפתחה תערוכת יחיד של נטע ליבר-שפר ב”דנה גלריה לאמנות” שבקיבוץ יד מרדכי ושמה ״שדים מרוסנים למחצה״. קירות הגלריה, אשר שימשה בעברה כמאפיית הקיבוץ ולאחר מכן כמתפרה, כוסו בגיליונות נייר גדולים. על גבי גיליונות אלה רשמה ליבר שפר ברישום פחם צפוף ואינטנסיבי את הקליניקה שברחוב ברגאסה 19 בוינה, בה חי

מי שמכיר את ההיסטוריה של הפסיכותרפיה והפסיכיאטריה במדינות טוטליטריות אינו יכול שלא לחשוב כי העיסוק במצבו הנפשי של בני גנץ, והצגתו כ"מטופל", אינו רק נקודת שפל נוספת במסע ההסתה שמנהלת מפלגת השלטון נגד מתנגדיה, אלא סימפטום להתחזקות הזיקה שבין הימין הישראלי לבין תפישות אדם התנהגותיות, מהותניות וביולוגיסטיות.  מה פרויד היה

מאז ומעולם מנהיגים הציגו לראווה את הצד הפסיכופתי באישיותם וידעו כיצד להשתמש בחוסר מעצורים מוסרי, לא רק כדרך להפחיד יריבים פוליטיים אלא גם כ"שיקוי תאווה" שיפתה אותנו, האנשים הקטנים, להיפטר מייסורי המצפון המעיקים ולשים את מבטחנו ב"אדם עליון" — מנהיג המשוחרר מכבלי המוסר המקובלים. לא רק פוליטיקאים שיכורי כוח מתגאים

הרצאה בכנס לציון 33 שנה לכתב העת ׳שיחות׳, יולי 2018>>

דריכות מסוימת שררה בחדרם של מורג וילהלם ודודי מבורך, אוצרי התערוכה ״פרויד- שר הטבעות׳, לאחר שסיימתי למדוד את הטבעת שנמצאה במחסני מוזיאון ישראל והתגלתה כטבעת שפרויד העניק לאחת מהמטופלות שלו – האנליטיקאית אווה רוזנפלד. עד אותו רגע הייתי שווה נפש כלפי חפצים שהיו בבעלותו של פרויד. תמיד העדפתי את ״בית

בתקופת המלחמה הקרה היה נהוג לומר שאחת הדרכים הפשוטות  לחשוף מרגלים זה לעמוד מאחוריהם בתור במכולת השכונתית ולשמוע באיזו שפה הם סופרים את העודף. כדי לחשוף ״סוכנים כפולים״ בפסיכואנליזה  – ואין אנליטיקאי שאינו סוכן כפול, או לפחות היה כזה בעברו – כדאי לשמוע מה יש להם להגיד על ההעברה. בדיבור

בפסיכואנליזה אנחנו מרבים להרהר בשאלות ׳מה הוא האובייקט של הפסיכואנליזה׳, או ׳מה הוא אובייקט פסיכואנליטי?׳. האם יכול להיות ששאלות הנוגעות לטיבו של האובייקט ולמיקומו במרחב — שאלות בעלות השלכות תיאורטיות וקליניות כבדות משקל שהעסיקו את פרויד בשנות האנליזה העצמית שלו שבהן גם החל לאסוף אובייקטים קדמונים — דחקו בו לפתע

במהלך חייו פרויד העניק בין עשרים לשלושים טבעות שבהן הייתה משובצת אבן עתיקה שעליה חרוט דימויי מהמיתולוגיה היוונית או הרומית. הוא עצמו ענד בתקופות מסוימות בחייו יותר מטבעת אחת מתוך האוסף. איזה תפקיד מילאו הטבעות בעולמו של פרויד ובעולמם של מי שענדו אותן? מה ניתן ללמוד מהאיקונוגרפיה של כל טבעת על

רבים ממטופלינו עדיין זקוקים לעזרה על מנת שיוכלו להתייצב מול האני-העליון בגרסותיו הפרברטיות והדכאניות. אבל יתכן גם שמשימת שחרורו של האדם המודרני מעולו של האני-העליון צלחה מעל ומעבר למשוער. סוג חדש של פתולוגיות – פסיכולוגיות אינדיבידואליות, תרבותיות ופוליטיות – הפכו לסממניו של עידן הרואה בחיים טובים ובאשמה אנתי-תיזה האחד של

בפרדיגמת הזיכרון הפסיכואנליטית, למיניות שמור מקום מרכזי. המיניות בונה זיכרונות מסוימים ומפוררת זיכרונות אחרים. העובדה הפלאית שאיננו זוכרים את שנות הילדות הראשונות אינה מוסברת על ידי כך שמדובר בזיכרונות שהתהוו בטרם התפתחות השפה, אלא מן ההדחקה של משאלות מיניות ינקותיות, כלומר כתוצאה מפעולתו של כוח נפשי שמדיח זיכרונות וחומרי נפש