הרצאה בכנס שערכה החברה הפסיכואנליטית היוונית ומכון גיתה באתונה ״למה אנטישמיות״. קישור לפודקסט (ברכות ביוונית ביוונית והרצאה באנגלית)>>

השיח הסיינטיסטי של תקופתנו, המבקש לעשות רדוקציה של האדם לסך כל ההתנהגויות הניתנות למדידה אמפירית, מקפל בתוכו תפישת אדם דטרמיניסטית ומהותנית, שהקרב על תקפותו של זיכרון מודחק, הצף ועולה במהלך טיפול, הוא רק חלק קטן ממנה. לקריאת המאמר המלא>> קישור למאמר באתר הארץ

במאה ועשרים שנות קיומה מילאה החשיבה הפסיכואנליטית תפקיד חשוב ושנוי במחלוקת בהתפתחות תחומי דעת שונים. הקורס ילווה את מסע התקבלותה של הפסיכואנליזה מחוץ לכותלי חדר הטיפולים האנליטי, ויבחן כמה מהמפגשים בין התיאוריה הפסיכואנליטית המתפתחת לבין דיסציפלינות וגישות מחקריות במדעי הרוח והחברה. נתוודע למושגי ייסוד פסיכואנליטיים – הלא מודע, חשיבה ראשונית,

מטרת הקורס לחזור על כמה מושגי-מפתח במחשבת פרויד שלימים יעמדו ביסוד המחשבה הקלייניאנית, או שמשמעותם תשתנה בכתביה. נקרא טקסטים של פרויד שבמוקדם מושגים כמו: דחף, פנטזיה, מיניות ילדית, לא-מודע, החלום, חרדה, התסביך האדיפאלי, נרקיסיזם, יצר-המוות, הדחף האפיסטמופילי. בחלקו השני של הסמינר נתבונן על קווי המשך ונקודות מחלוקת בשתי העמדות האנליטיות – הפרוידיאנית

 Asserting one’s agency and subjectivity is never easy. It is all the more difficult to accomplish for those who resort to omnipotence in order to compensate for political weakness and fragile identity. “Let me die with the Philistines!” cried Samson as he bent with all his might so that the

המאמר דן בהתהוות של זהות פסיכואנליטית בעזרת ניתוח מפורט של מכתב שכתבה הפסיכואנליטיקאית פאולה היימן לאנליטיקאי שלה תיאודור רייק זמן קצר בטרם היגרה מברלין ללונדון בשנות השלושים. התפרסם ב Journal of the American Psychoanalytic Association לקריאת המאמר המלא>> גרסה אחרת של המאמר (הכוללת את המכתב בגרמנית) פורסמה בלוציפר-אמור, כתב-עת להיסטוריה של

הרצאה בארוע לציון 80 שנה לחברה הפסיכואנליטית בישראל>>

זהו סמינר קריאה מתקדם בכתבי זיגמונד פרויד. נלמד לקרוא בטקסט הפרוידיאני ב"תשומת לב מרחפת באחידות", כלומר באופן הדומה לצורת ההקשבה שפרויד אימץ בהקשיבו למטופליו. מדי פעם נשהה את הקריאה האנליטית "האיזוטרית" — זו המבקשת להבין את התפתחות מחשבתו של פרויד ואת הופעתו של לקסיקון המושגים האנליטי מתוך עצמם — לצורך

"לפני זמן מה טיילתי בנוף קייצי ופורח בלווית ידיד שתקן ומשורר צעיר ובעל שם. המשורר התפעל מיפי הטבע סביבנו, אך נבצר מעמו לשמוח בו. טרדה אותו המחשבה שעם בוא החורף נגזר על כל היופי הזה שיחלוף מן העולם.״ תרגום ראשון ומבוא קצר למאמר יפה ולא מוכר של פרויד. פורסם ב״שיחות-כתב

המאמר בוחן את תיאוריות החרדה של פרויד בשני הקשרים: ברצף הגותו וכתיבתו של פרויד, ובשיח הפסיכואנליטי על החרדה שניהלו כמה מממשיכיו מאז הופעתו של החיבור ועד היום. במהלך החיפוש אחר נקודות המפגש בין תיאוריות החרדה השונות שהצמיחה הפסיכואנליזה משמשת תופעת החרדה כמעין מבחן שיבולת לתפישתם העצמית של כמה מהתיאורטיקנים המרכזיים בפסיכואנליזה.