כולם אומרים "האמת כואבת", אבל רק השקרן עושה משהו בנידון. שקרנות חולנית, או כפייתית, היא תופעה מעניינת ועד לנקודה מסוימת אפילו שובת לב. בפסיכיאטריה מקובל להבחין בין שקרנות המשרתת רווח "חיצוני" מובהק לבין שקרנות "פתולוגית", שעונה על צרכים נפשיים. השקרנות מן הסוג הראשון אינה שונה במהותה מהשקרנות שבה רוב בני

סטיבן פרוש מראיין את ערן רולניק במוזיאון פרויד בלונדון. קישור לpodbean>>

לפנינו יומן מסע. יומנו של ספן ספוּן. המסע עובר בתוך התיאוריה הפסיכואנליטית, נמשך לתוך עולם הדמיון הפסיכואנליטי, ומקבל תפנית אישית כשהוא מגיע לכמה מהמפגשים הטיפוליים שנכללים בספר. לפנינו גם, אף כי במידה קצת פחות מובהקת, רומן חניכה פסיכואנליטי; למה רומן חניכה? כי בדומה לBILDUNGSROMAN , המסע המתואר בספר הוא לא

סטיבן פרוש מראיין את ערן רולניק במוזיאון פרויד בלונדון בערב לרגל צאת Freud in Zion. 9 פברואר 2013 להרצאה ולראיון המלא>>

לעיתים קרובות קורה שהשבט האנליטי מטיל דווקא על "המתהווים" שלו, כלומר על אנליטיקאים בהכשרה, לפטרל לאורך הגבולות המפותלים של הדיסציפלינה האנליטית ולשאת על גבם את הדיון החיוני בשאלות כמו "מהי פסיכואנליזה" ו"מיהו פסיכואנליטיקאי". ואולם ההיסטוריה של הפסיכואנליזה מלמדת שהאנליטיקאים המבכירים נקלעים בתוך כך לתפקיד של "ספקי כוח" נרקסיסטים לאחת מ"הנחות

קישור לראיון המלא בציפורי לילה מתפייטות>>

קישור לראיון בתוכנית ציפורי לילה בגלי צה״ל>>  

A vast outpouring of psychoanalytic literature has been devoted to sexual perversion. Mental symbolization is likewise one of the most contentious topics in our field. Gregorio Kohon’s paper is, to the best of my knowledge, the first to explore these two well-established objects of analytic investigation by juxtaposing them with

סמינר מתמחים במכון הפסיכואנליטי חבל הטבור של הפסיכואנליזה I: פרקים בהתפתחות תיאוריית החלום הפסיכואנליטית "חבל הטבור של הפסיכואנליזה I", המיועד לתלמידי השנה הראשונה, יוקדש ל-פירוש החלום (פרויד, 1900) ולהתפתחויות בהלכה ובמעשה פירוש החלום לפי פרויד. במקביל לקריאתנו בכתביו ובמכתביו של פרויד העוסקים בחלימה, נמקם את תיאוריית החלום ההיסטורית בהקשר להתפתחות