שנה לאחר שטען שהמופתי של ירושלים שתל את הרעיון להשמדת יהודי אירופה במוחו של היטלר, הסביר בנימין נתניהו שפינוי התנחלויות כמוהו כטיהור אתני של יהודים. המשותף לשתי האמירות הללו, כמו גם לרמיזה שלו שהביקורת עליו בעיתון ׳הארץ׳ קשורה לעבר הנאצי הרחוק של אחד מבעלי המניות שלו, הוא לא שהן ״חוטאות
התעקשותה של ״ישראל השפויה״ שאפשר לתקן את ליקויי הכלכלה, החברה והשחיתות השלטונית במדינה בלי להפסיק לשלוט במיליוני פלסטינים ובלי לקבוע גבולות קבע למדינת ישראל, היא שריסקה את הדמוקרטיה הישראלית. למחאה החברתית שהחלה בקיץ 2011 היו הישגים. אבל עד כה היא שימשה כליא ברק פוליטי ובלם זעזועים חברתי יותר מאשר גורם
מאמר שהתפרסם ב 2016 בקובץ המאמרים לכבוד דן דינר בהוצאת מכון דובנוב להיסטוריה ולתרבות יהודית בלייפציג. לקריאת המאמר בגרמנית>>
קישור למאמר שהתפרסם בצ׳כית>>
כשנשאל קרל לואגר, ראש העיר של וינה בסוף המאה ה–19, כיצד מתיישבות עמדותיו האנטישמיות הקיצוניות עם העובדה שבין חבריו יש גם יהודים, ענה: "אני מחליט מיהו יהודי". את הזכות לקבוע מיהו יהודי מדינת ישראל נטלה לידיה כבר מזמן. עכשיו מבקשת ישראל הלאומנית גם להכתיב להיסטוריה את הגדרתה הסוליפסיסטית למיהו אנטישמי.
כולם אומרים "האמת כואבת", אבל רק השקרן עושה משהו בנידון. שקרנות חולנית, או כפייתית, היא תופעה מעניינת ועד לנקודה מסוימת אפילו שובת לב. בפסיכיאטריה מקובל להבחין בין שקרנות המשרתת רווח "חיצוני" מובהק לבין שקרנות "פתולוגית", שעונה על צרכים נפשיים. השקרנות מן הסוג הראשון אינה שונה במהותה מהשקרנות שבה רוב בני
לפנינו יומן מסע. יומנו של ספן ספוּן. המסע עובר בתוך התיאוריה הפסיכואנליטית, נמשך לתוך עולם הדמיון הפסיכואנליטי, ומקבל תפנית אישית כשהוא מגיע לכמה מהמפגשים הטיפוליים שנכללים בספר. לפנינו גם, אף כי במידה קצת פחות מובהקת, רומן חניכה פסיכואנליטי; למה רומן חניכה? כי בדומה לBILDUNGSROMAN , המסע המתואר בספר הוא לא
השיח הסיינטיסטי של תקופתנו, המבקש לעשות רדוקציה של האדם לסך כל ההתנהגויות הניתנות למדידה אמפירית, מקפל בתוכו תפישת אדם דטרמיניסטית ומהותנית, שהקרב על תקפותו של זיכרון מודחק, הצף ועולה במהלך טיפול, הוא רק חלק קטן ממנה. לקריאת המאמר המלא>> קישור למאמר באתר הארץ
המאמר דן בהתהוות של זהות פסיכואנליטית בעזרת ניתוח מפורט של מכתב שכתבה הפסיכואנליטיקאית פאולה היימן לאנליטיקאי שלה תיאודור רייק זמן קצר בטרם היגרה מברלין ללונדון בשנות השלושים. התפרסם ב Journal of the American Psychoanalytic Association לקריאת המאמר המלא>> גרסה אחרת של המאמר (הכוללת את המכתב בגרמנית) פורסמה בלוציפר-אמור, כתב-עת להיסטוריה של
"לפני זמן מה טיילתי בנוף קייצי ופורח בלווית ידיד שתקן ומשורר צעיר ובעל שם. המשורר התפעל מיפי הטבע סביבנו, אך נבצר מעמו לשמוח בו. טרדה אותו המחשבה שעם בוא החורף נגזר על כל היופי הזה שיחלוף מן העולם.״ תרגום ראשון ומבוא קצר למאמר יפה ולא מוכר של פרויד. פורסם ב״שיחות-כתב