מאמרים

דריכות מסוימת שררה בחדרם של מורג וילהלם ודודי מבורך, אוצרי התערוכה ״פרויד- שר הטבעות׳, לאחר שסיימתי למדוד את הטבעת שנמצאה במחסני מוזיאון ישראל והתגלתה כטבעת שפרויד העניק לאחת מהמטופלות שלו – האנליטיקאית אווה רוזנפלד. עד אותו רגע הייתי שווה נפש כלפי חפצים שהיו בבעלותו של פרויד. תמיד העדפתי את ״בית

במהלך חייו פרויד העניק בין עשרים לשלושים טבעות שבהן הייתה משובצת אבן עתיקה שעליה חרוט דימויי מהמיתולוגיה היוונית או הרומית. הוא עצמו ענד בתקופות מסוימות בחייו יותר מטבעת אחת מתוך האוסף. איזה תפקיד מילאו הטבעות בעולמו של פרויד ובעולמם של מי שענדו אותן? מה ניתן ללמוד מהאיקונוגרפיה של כל טבעת על

בפרדיגמת הזיכרון הפסיכואנליטית, למיניות שמור מקום מרכזי. המיניות בונה זיכרונות מסוימים ומפוררת זיכרונות אחרים. העובדה הפלאית שאיננו זוכרים את שנות הילדות הראשונות אינה מוסברת על ידי כך שמדובר בזיכרונות שהתהוו בטרם התפתחות השפה, אלא מן ההדחקה של משאלות מיניות ינקותיות, כלומר כתוצאה מפעולתו של כוח נפשי שמדיח זיכרונות וחומרי נפש

"אני חושב שאתה ואני חלוקים בנקודה אחת. איני מאמין ביחסיות, כפי שנהוג לכנות זאת, של הידע שלנו. אני מאמין באפשרות של אמיתות מוחלטות, כלומר בקיומן של עובדות ממשיות, גם אם עמדותינו מצריכות שנתקן ונשפר אותן ללא הרף. בנקודה זו נותרתי "לא מודרני" ככל שרק ניתן." פרסום ראשון של מכתב פרויד

דומה שהפסיכיאטריה בימינו מפנה עין עיוורת להשפעות השליליות של תרופות נוגדות דיכאון על תפיסת האדם ותפיסת העולם של מטופליהם. בעשורים האחרונים הצליחה התעשייה הפרמקולוגית להשיג שליטה חסרת תקדים במרכזי ההוראה, המחקר והרגולציה שמעצבים את מדיניות הבריאות. ובכל זאת, להגיד שאינטרסים כלכליים מנחים את רישום היתר של תרופות נוגדות דיכאון זה

הנוכחות התקשורתית של הפסיכיאטר של המפורסמים נהפכה זה כבר למופע אימים של סמכותנות, בלבול רגשי, שטחיות וקיטש. משהו מטריד קורה במרפאה המשגשגת של דוקטור קליגרי הישראלי. גם אי־שמירה על חיסיון רפואי של מטופל יכולה לשמש נורת אזהרה למדרון החלקלק שבו נמצאת האתיקה הרפואית והפסיכותרפויטית בחברה מופקרת ההולכת ויוצאת מדעתה. למאמר

הבמאי איתן גרין הוא אמן הסימפטום הקצר של הקולנוע הישראלי. לדמויות הראשיות בסרטיו יש לא רק אישיות מורכבת, נפש מסוכסכת או משאלות לב בלתי ממומשות, אלא בפשטות: לא־מודע. הסימפטום כשלעצמו לא באמת מזכה את הדמות בידע מיוחד על עצמה ועל העולם, אבל יש לו, לסימפטום הנפשי־גופני, בסרטי גרין השפעה שחורגת

התפעלות מהולה בצער. זה מה שהרגשתי כשתירגמתי את "למה מלחמה?" התפעלות מהתכתבות עיונית רצינית שהיא רדיקלית ולא אידיאולוגית, תמימה ולא מיתממת. התכתבות שמבטאת חיפוש אחר האמת בנוסח "הגאונים של פעם", כזה הנעשה שלא על מנת להיפטר מהכאב שכרוך באי־ידיעה ובלי להעמיד פנים שיש לנו מה שאין לנו. פרויד לא יצא

תהליך הקריאה והתרגום של פרויד הוא פסיכואנליטי במובן זה שהוא משחזר ומחיה את השאיפה הפרדוקסאלית לייצג ולתקשר באמצעות מילים מילון משמעויות שמטבעו הוא פרטי, לא מילולי...