סקירות ספרים

הבמאי איתן גרין הוא אמן הסימפטום הקצר של הקולנוע הישראלי. לדמויות הראשיות בסרטיו יש לא רק אישיות מורכבת, נפש מסוכסכת או משאלות לב בלתי ממומשות, אלא בפשטות: לא־מודע. הסימפטום כשלעצמו לא באמת מזכה את הדמות בידע מיוחד על עצמה ועל העולם, אבל יש לו, לסימפטום הנפשי־גופני, בסרטי גרין השפעה שחורגת

לפנינו יומן מסע. יומנו של ספן ספוּן. המסע עובר בתוך התיאוריה הפסיכואנליטית, נמשך לתוך עולם הדמיון הפסיכואנליטי, ומקבל תפנית אישית כשהוא מגיע לכמה מהמפגשים הטיפוליים שנכללים בספר. לפנינו גם, אף כי במידה קצת פחות מובהקת, רומן חניכה פסיכואנליטי; למה רומן חניכה? כי בדומה לBILDUNGSROMAN , המסע המתואר בספר הוא לא

סקירה של חליפת המכתבים בין פרויד למקס אייטינגון התפרסמה ב JAPA למאמר המלא>>

ומה עם הטיפול? עם השאלה מה אירע לה לפסיכואנליזה שאיבדה את הבכורה כשיטה לטיפול בחולי הנפשי מבקש שלמה מנדלוביץ להתמודד בספרו ואף להציע פתרון. לתפישתו, הוויתור על החתירה לגילוי האמת, שעמדה ביסוד תפישתה העצמית של הפסיכואנליזה, הוא אשר הסיט אותה ממסלולה הטיפולי. המחבר שם לו אפוא למטרה להשיב את הפסיכואנליזה

כבר בשנות השישים היו בצרפת כאלה שלא רוו נחת מהשיח שהתנהל מתחת לשולי אדרתו של לקאן. בעוד זה מלמד את קוראיו פרק בחייטות עילית אינטלקטואלית ומאתגר את הממסד הפסיכואנליטי בחידושיו הטכניים, היו מי שהרגישו בחסרונו של טקסט צלול שיבטא את הרצון להבין את מחשבת פרויד מתוך עצמה. בעת שפורסם "אוצר

הפסיכואנליזה, טוען המחבר, זקוקה לפילוסופיה מפני שאינה יכולה להפיק מתוך עצמה את השקפת העולם שלה. העיסוק של הפסיכואנליזה בשאלות פילוסופיות, כדוגמת טיבה של האמת ומהות הידיעה, אינו טכני, צדדי וצר, כי אם מהותי לכל הנחותיה. ברוח זו הוא נפנה לבחון את אמות המידה המדעיות והאפיסטמולוגיות שלאורן פעלו התיאורטיקנים המרכזים אשר

אפשר להלך שנים ארוכות בשדות הפסיכואנליזה מבלי לקרוא את חיבורו של פרויד על משה. ניתן גם ניתן לעסוק בפסיכואנליזה מבלי להיות יהודי. אולם מגיע הרגע שבו כל קורא פרוידיאני רציני שואל את עצמו: מה בדיוק עבר על האיש כאשר פנה בערוב ימיו לבחון בכלים פסיכואנליטיים דווקא את שאלת "זהותו האמיתית"

בחסות סקרנותו האינסופית, וכשהוא מצוי עדיין תחת השפעת האכזבה מקבלת-הפנים הצוננת ל"פירוש החלום", הצליח פרויד להגניב אל בין כתביו טקסט אירוטי, מזעזע, אלים ולעתים גם מביך. קל יותר לקרוא את ספר חלומותיו הנוגע ללב מאשר להתלוות אליו כשהוא מציג לפנינו את מעלליו של הלא-מודע באמצעות אוסף הבדיחות שלו.   סקירה

"אבל ומלנכוליה" הוא ציון דרך חשוב בהתפתחות הגותו של פרויד, בהיותו חיבור המבשר, גם אם במובלע, על הרחבת שדה הראייה הפסיכואנליטי מעבר לעקרון העונג, ועל ההמשגה הדואלית, השנויה כל כך במחלוקת, של תיאוריית הדחפים (העמדתו של יצר המוות כבן זוגו של יצר המין). חשובה לא פחות היא תרומתו להבנת הקשיים

"מעולם לא היה כוח התבונה הבהיר והצלול של פרויד דרוש לנו כבימים אלה בישראל! דע מה תשיב להם". במלים אלה מקדמת בימים אלה ספריית פועלים את מכירת הקובץ "התרבות והדת", שלוש מסות של פרויד בעריכת נתן זך. ומכיוון שמדובר בשלושה תרגומים חדשים לשלוש מסות שכבר ראו אור בהוצאת "דביר" לפני כשלושים