הרצאות

במשוואה הלא פשוטה של חיי הנפש בעת אובדן, טמון גם המפתח להבנת הפונטציאל המצמיח והמחייה אפילו שאובדן יכול לגלם עבור הסובייקט. אובדן אובייקט בממשות דוחק באדם לבסס את מעמדם של האובייקטים הטובים שבעולמו הפנימי, הוא מחייב אותו להגן עליהם מפני התקפות האובייקטים הרעים שמרימים ראש בכל עת שהמציאות החיצונית מתסכלת

הרצאה ביום העיון של האקדמיה הלאומית למדעים 5 ביוני 2019>> דיון בהשתתפות הקהל על גבולות הנורמליות ביום העיון על גבולות הנורמליות 5 ביוני 2019>>  

הרצאה ביום העיון ״גבולות הנורמליות״ שהתקיים באקדמיה הלאומית למדעים 5 ביוני 2019>>  

The 6th Annual Jewish Thought and Psychoanalysis Lecture, May 6. Philadelphia>>

הרצאה על אדיפוס בקיבוץ ביום העיון לזכרה של איקה יהושע בחברה הפסיכואנליטית, אפריל 2019>>

הרצאה בכנס לציון 33 שנה לכתב העת ׳שיחות׳, יולי 2018>>

בתקופת המלחמה הקרה היה נהוג לומר שאחת הדרכים הפשוטות  לחשוף מרגלים זה לעמוד מאחוריהם בתור במכולת השכונתית ולשמוע באיזו שפה הם סופרים את העודף. כדי לחשוף ״סוכנים כפולים״ בפסיכואנליזה  – ואין אנליטיקאי שאינו סוכן כפול, או לפחות היה כזה בעברו – כדאי לשמוע מה יש להם להגיד על ההעברה. בדיבור

בפסיכואנליזה אנחנו מרבים להרהר בשאלות ׳מה הוא האובייקט של הפסיכואנליזה׳, או ׳מה הוא אובייקט פסיכואנליטי?׳. האם יכול להיות ששאלות הנוגעות לטיבו של האובייקט ולמיקומו במרחב — שאלות בעלות השלכות תיאורטיות וקליניות כבדות משקל שהעסיקו את פרויד בשנות האנליזה העצמית שלו שבהן גם החל לאסוף אובייקטים קדמונים — דחקו בו לפתע

רבים ממטופלינו עדיין זקוקים לעזרה על מנת שיוכלו להתייצב מול האני-העליון בגרסותיו הפרברטיות והדכאניות. אבל יתכן גם שמשימת שחרורו של האדם המודרני מעולו של האני-העליון צלחה מעל ומעבר למשוער. סוג חדש של פתולוגיות – פסיכולוגיות אינדיבידואליות, תרבותיות ופוליטיות – הפכו לסממניו של עידן הרואה בחיים טובים ובאשמה אנתי-תיזה האחד של

פרויד, לו נשאל, לא היה שש לתרום מאמר לאסופה שלנו. כשהתבקש פעם לתרום מאמר לקובץ לכבוד האונבירסיטה העברית הוא סרב בנימוק ש׳פרסום של עבודות מתחומי ידע שונים […] נושא לדעתו אופי הפגנתי יותר מאשר מהלך שתכליתו לקדם את המדע׳. דברים בהשקת הספר "איינשטיין ופרויד והמלחמה הבאה" (כרמת 2018) באוניברסיטת ת"א