"לפני זמן מה טיילתי בנוף קייצי ופורח בלווית ידיד שתקן ומשורר צעיר ובעל שם. המשורר התפעל מיפי הטבע סביבנו, אך נבצר מעמו לשמוח בו. טרדה אותו המחשבה שעם בוא החורף נגזר על כל היופי הזה שיחלוף מן העולם.״
תרגום ראשון ומבוא קצר למאמר יפה ולא מוכר של פרויד.
פורסם ב״שיחות-כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה״