"אבל ומלנכוליה" הוא ציון דרך חשוב בהתפתחות הגותו של פרויד, בהיותו חיבור המבשר, גם אם במובלע, על הרחבת שדה הראייה הפסיכואנליטי מעבר לעקרון העונג, ועל ההמשגה הדואלית, השנויה כל כך במחלוקת, של תיאוריית הדחפים (העמדתו של יצר המוות כבן זוגו של יצר המין). חשובה לא פחות היא תרומתו להבנת הקשיים שבהם נתקל פרויד כשביקש להמשיג את תהליכי ההזדהות כתגובה לאובדן אובייקט.
סקירה על ״אבל ומלנכוליה ופעולות כפייתיות וטקסים דתיים״ מאת זיגמונד פרויד