אחד המאפיינים של משטרים תיאוקרטיים וסמכותניים היא התקפה על מקצועות, תחומי דעת ומוסדות שנהנים לא רק מיוקרה חברתית מסוימת אלא גם מאוטונומיה יחסית של תהליכי המיון, ההכשרה וההסמכה של העוסקים בהם. מקצועות הבריאות בכלל ובריאות הנפש בפרט נמנים על המקצועות החופשיים הללו.
למתקפות של משטרים עויניי דמוקרטיה על ״הסדר הקיים״ יכולים להיות מופעים גזעניים מובהקים. בגרמניה הנאצית, למשל, נאסר על רופאים ממוצא יהודי לשאת בתואר של ׳רופא׳. הם הורשו לטפל אך ורק ביהודים ונדרשו להציג את עצמם כ"מטפלים בחולים". האריזציה של התרבות והמדע לא הסתפקה בהרחקתם של מדענים ורופאים יהודים מהאקדמיה. היא פעלה ללא לאות לטהר את התרבות והמדע מכל מה שזוהה עם ״הרוח היהודית״.
למתקפה של משטרים על מקצועות, מוסדות אקדמיים, ואיגודים מקצועיים לא חייבים להיות מאפיינים גזעניים מובהקים. לפעמים מדובר במופעים פופוליסטיים, אשר מתחזים לפתרון של מצוקות אמיתיות, אבל תכליתם ליצור כאוס ולזרוע תחושה של ״טירוף מערכות״. כמה מהמינויים בממשלת נתניהו השישית מדגימים את האופי החתרני והמזלזל שיאפיין את שלטון הימין ביחסו לכל מה שמזוהה עם ידע, יצירתיות וחשיבה ביקורתית.