ההיסטוריה לא המתינה לפרוץ מלחמת אזרחים בישראל. ולא המתינה לגניזת ההפיכה המשטרית, לסיום משפטי בנימין נתניהו, וגם לא לפסקי הדין בעתירות נגד חוק הנבצרות ועילת הסבירות. בשבת שעברה הוטח בקיר גם "המגף השני" (שכתבתי עליו במאמרי במוסף "הארץ", 8.9). עכשיו ישראל עומדת לפני סכנת התמוטטות ממש. איננו נלחמים עוד על סוג המדינה שתהיה לנו, על שיטת המשטר שלה, אלא על עצם קיומה.
אסור לתת לבנימין נתניהו לנהל את המלחמה הזאת. לאיש שמגלם ברוחו ובאישיותו את כל מה שחולה ורקוב בישראל אסור לעמוד עכשיו על גשר הפיקוד. ולא כי הוא נושא באחריות להתחזקות של חמאס ולהתפרקות של צה"ל ושל יתר מוסדות השלטון. את זה כל ילד כבר יכול לזהות. אסור לנתניהו להיות בשטח כשישראל נלחמת על המשך קיומה כי הוא יכשיל את המאבק. הישראלים מוכרחים להבין, שנתניהו משחק בשביל הקבוצה היריבה, כל קבוצה יריבה שהיא. הוא איננו "בוגד" במובן הקלאסי של סרטי ריגול ופעולה. הוא בוגד במובן המטאפיזי והנפשי העמוק של המלה.
במשך עשרות שנים אני מאזין לנאומי נתניהו, לשימוש שלו בשפה, בעובדות ובבני אדם. לפני שנים אחדות, במאמר שכותרתו "שפוי ולא נורמלי" ("הארץ", 11.11.2016), כתבתי על יחסו הפרוורטי של ראש ממשלת ישראל לאמת. לא העליתי בדעתי את גודל הסכנה. בשנה האחרונה רבים מעמיתי בתחום רפואת הנפש מתלבטים בשאלה, אם ראוי ואתי לדבר על המצב הנפשי של נתניהו במושגי אי־כשירות או מחלה. סברתי שאין זה עניין לרופאי נפש אלא לדעת הקהל, והפוליטיקאים הם שצריכים לחוות דעה ולהכריע בשאלת כשירותו של ראש ממשלה נבחר. אדרבה, בהיסטוריה לא חסרות דוגמאות לאנשים חסרי מעצורים ולא נורמליים לגמרי שהובילו את בני עמם להישגים כבירים. כעת המצב השתנה.
היסוד הנפשי הבוגדני באישיות של נתניהו, המתגלם בשנאתו לאמת, הוא סכנה לאומית. מי ששונא את האמת אינו יכול להוביל עם לניצחון במלחמה, אלא לחורבן. מי שבליל שבת מתעתע באומה מבוהלת ב"הצהרה מיוחדת" — שבה התהדר כי דיבר עם שתי משפחות שחרב עליהן עולמן, וכל זאת רק כדי להדוף את האמת הפשוטה, שהוא, בשונה מנשיא ארצות הברית, טרם מצא זמן ליצור קשר עם משפחות השבויים והנעדרים — אדם כזה, שמשתמש בפיסת אמת כדי לשקר לאומה קרועת לב, אסור שיישאר עוד דקה אחת בלשכת ראש הממשלה.
כדי לנצח במלחמה צריך להכיר בהבדל שבין מציאות למשאלת לב ובין שקר לאמת. כאמור, יחסיו של נתניהו עם האמת היו עכורים מאז ומעולם. בשנים האחרונות הוא שונא אותה ממש. היה אפשר לראות זאת בסוג הייצוג המשפטי שבחר במשפטיו האישיים ובטיעונים שהשמיעו עורכי הדין שייצגו אותו בעתירות שנדונות בימים האלה בבג"ץ. היה אפשר לראות זאת בסירובו לפגוש בעלי תפקידים שביקשו להזהירו מפני הסכנה הנשקפת למדינה בעקבות ההפיכה המשטרית. אפשר לראות זאת בסירובו להתראיין לכלי תקשורת ולעיתונאים המבקשים את האמת. אפשר לראות זאת בעיסוק הכפייתי בדימוי העצמי שלו ושל משפחתו. בתעשיית הפוטושופ סביבו וסביב רעייתו. לא היה בישראל ראש ממשלה ששנאתו לאמת תגרום לו שיקיף את עצמו אך ורק ביחצ"נים ובחנפנים המוכנים לשתף פעולה עם כל תועבה ולהפיץ כל מסר, כל ספין וכל בלוף שבאמצעותם הוא נלחם בָּאמת — בכל אמת שהיא, גם אם אינה עומדת לו לרועץ באופן אישי.
אין זו העת לאבחונים פסיכולוגיים, וגם היום לא אתיימר לאבחן אדם שלא פגשתי מעולם. ובכל זאת: היחס של נתניהו לאמת אינו מסתכם בתכונת אופי לא נעימה, או בצורך פוליטי־הישרדותי נורמטיבי — מדובר בסוג של חולי. בנסיבות הקיצון שנוצרו כעת החולי הזה הופך אותו לבלתי כשיר להוביל מדינה בשעת מלחמה. לא מן הנמנע, שהוא עצמו חש שהוא אינו בנוי למפגש מפוכח עם המציאות הדרוש בעת מלחמה, ולכן ניסה להישמר ממנה בשנים עברו.
"הקורבן הראשון בכל מלחמה הוא האמת", אמר היראם ג'ונסון, זקן הסנאטורים הרפובליקאים בבית הנבחרים של ארה"ב ערב הטלת פצצת האטום על הירושימה — ובוודאי לא התכוון לומר שאומות צריכות להעמיד בהנהגתן שקרנים כדי לנצח במלחמות. ישראל, שפעם אחר פעם בוחרת בפוליטיקאים בורים, נכלוליים וחדלי אישים שינהיגו אותה, נכנסת למלחמה המורכבת ביותר בתולדותיה עם מנהיג שהשקר הוא נר לרגליו.
איגנץ זמלווייס היה רופא הונגרי, שחי ופעל בווינה במאה ה–19. הוא גילה, שהסיבה לאחוזי התמותה הגבוהים של יולדות (שהגיעו בכמה בתי חולים ל–90 אחוזים!) היא, שסטודנטים לרפואה, המסייעים לעתים קרובות בחדר הלידה, עוברים באותו יום לימודים מחדר נתיחת הגופות ליילוד של נשים הרות, בלי שהם נוטלים ידיים במעבר בין שתי הפעולות. לכאורה היה מדובר בתגלית כבירה ובאמת מדעית פשוטה. אלא שזמלווייס היה צריך לזעוק את האמת הזאת במשך שנים רבות עד שהתקבלה. הרעיון הפשוט שהציע — שהסטודנטים והרופאים המשתתפים ביילוד של נשים הרות יחטאו את ידיהם לפני כניסתם לחדרי הלידה — עורר התנגדות רבה בקרב עמיתיו. למרות כל הנתונים והמחקרים שתמכו בהשערתו של זמלווייס, שדי בנטילת ידיים כדי להפחית מאוד את הסיכוי שהיולדת תמות, היו צריכות לחלוף שנים רבות עד שהתקבלה תגליתו והיתה לנכס צאן ברזל של הרפואה המודרנית. מבחינת רופאים רבים, המחשבה כי די בפעולה פשוטה כנטילת ידיים כדי לשנות מקצה לקצה את סיכוייה של אשה ללדת בשלום היתה כרוכה בעלבון ובאשמה בלתי נסבלים. לבני אדם יש יחסים מסוכסכים עם האמת כאשר היא מחברת אותם לידע כואב על עצמם.
אסור להרשות לדינמיקה כזאת להתפתח גם אצלנו בשעת מלחמה. עלינו לתרגם למעשים את מה שכבר ידוע לנו: שש־עשרה השנים שבהן הנהיג נתניהו את ישראל הביאו אותנו אל עברי פי פחת. לתת כעת למנהיג שקרן להציל את המולדת, כמוהו ככניסה לחדר לידה או לחדר ניתוח בלי ליטול ידיים תחילה.
ד"ר רולניק הוא פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי