העניין שפרויד גילה בטלפתיה אינו צריך להפתיע יתר על מידה את מי שמכיר את ההיסטוריה של רפואת הנפש. זו השתתפה משחר נעוריה בהסרתם ובהצבתם המחודשת של קווי הגבול שבין המיתוס לבין הלוגוס ובין אמונה למדע. אדרבה, הקשבה פסיכואנליטית לאסוציאציות חופשיות מבוססת על כך שלא-מודע של אדם אחד מסוגל לקלוט לא-מודע של אדם אחר תוך עקיפתה של התודעה. פרויד לא הסתיר אפוא את המשיכה שחש ל"אמונות תפלות" ולתופעות "על-טבעיות" למיניהן. לנטייתו זו היו שותפים גם קרל יונג השווייצי ושנדור פרנצי ההונגרי, שבאחת ההזדמנויות הודיע לפרויד שבכוונתו להופיע בווינה ולהציג את עצמו כ"אסטרולוג החצר של הפסיכואנליזה".