במשוואה הלא פשוטה של חיי הנפש בעת אובדן, טמון גם המפתח להבנת הפונטציאל המצמיח והמחייה אפילו שאובדן יכול לגלם עבור הסובייקט. אובדן אובייקט בממשות דוחק באדם לבסס את מעמדם של האובייקטים הטובים שבעולמו הפנימי, הוא מחייב אותו להגן עליהם מפני התקפות האובייקטים הרעים שמרימים ראש בכל עת שהמציאות החיצונית מתסכלת או מכאיבה לנו. ובהחלט ישנם מצבים שבהם רק אובדן ממשי מצליח להסיר מכשולים פנימיים ולסלול דרך למפגש מחודש עם האובייקט הטוב המופנם שנמצא שם חסום.