פרויד כותב: "פירוש החלום הוא דרך המלך להכרת הלא-מודע בחיי הנפש". לא מעט יומרה, אך גם מידה של ענווה מגולמות באימרת כנף מודרנית זו, שכמו נכתבה עבור אחד מאותם עלוני תיירות מפתים שהבורגנות הווינאית של מפנה המאה התשע-עשרה היתה להוטה אחריהם. "הכרת הלא-מודע בחיי הנפש", מבטיח לנו סוכן הנסיעות. לא פחות ולא יותר. והכול על "דרך המלך", כלומר דרך הדיבור. אך בינות למילים הבטוחות בעצמן מהבהב לו הפולמוס האובייקטיביסטי-סובייקטיביסטי, או החיפוש אחר האמת של הפסיכואנליזה, שעתיד להזין את החשיבה הפסיכואנליטית במשך למעלה ממאה שנה. שהרי אין כמו תיאורית החלום הפרוידיאנית כדי לחתור תחת התפיסה הדיכוטומית המבקשת להבחין בחדות יתירה בין שפתה הפרטית והסובייקטיבית של הנפש, זו המרהיבה עוז בחסות השינה ומציעה את עצמה לפירוש, לבין שפתו הציבורית והאובייקטיבית של המדע, זה המתיימר לשאוב את תובנותיו מן ההתנסות המודעת בלבד. לא רק החלום, המדע הפסיכואנליטי כולו, מגשש את דרכו אל עבר האמת כשהוא קשור בטבורו אל הלא-נודע. מכל מקום, מעטים הם הרגעים בסיטואציה הטיפולית שבהם החיפוש אחר האמת האובייקטיבית התוך-נפשית והחיפוש אחר האמת הנארטיבית והסובייקטיבית נפגשים בעוצמה כה רבה כמו במהלך הדיבור על אודות חלום בניסיון לפרשו.
המאמר התפרסם כמבוא ל״פירוש החלום״ מאת זיגמונד פרויד. תרגום: רות גינצבורג, עורך: עמנואל ברמן. תל-אביב, עם עובד 2007
