מקובל לראות ב'תרבות בלא נחת' (1930) חלק מתוך שלַשה הכוללת את 'עתידה של אשליה' (1927) (המטפל במקורות הפסיכולוגיים של האמונה הדתית) ואת 'לשאלת האנליזה בידי מי שאינם רופאים' (1926). מקס אייטינגון, מייסדם של המכונים הפסיכואנליטיים של ברלין ושל ירושלים, כינה את 'תרבות בלא נחת' בשם 'האשליה השנייה'. כתב היד של 'תרבות בלא נחת' היה אחד משלושה כתבי יד שפרויד העניק במתנה למקס אייטינגון, והוא נשמר בירושלים עד שהועבר ב-1970 לארכיון פרויד בוושינגטון. פרויד כותב בו: 'בשום עבודה אחרת לא פקדה אותי בחריפות רבה כל כך התחושה הפוקדת אותי הפעם, והיא שאני אומר דברים הידועים לכול, משקיע נייר ודיו, אחר כך עבודת סדר-דפוס וצבע-דפוס, וכל זאת כדי לספר דברים שלמעשה הם מובנים מאליהם'.