במהלך חייו פרויד העניק בין עשרים לשלושים טבעות שבהן הייתה משובצת אבן עתיקה שעליה חרוט דימויי מהמיתולוגיה היוונית או הרומית. הוא עצמו ענד בתקופות מסוימות בחייו יותר מטבעת אחת מתוך האוסף. איזה תפקיד מילאו הטבעות בעולמו של פרויד ובעולמם של מי שענדו אותן? מה ניתן ללמוד מהאיקונוגרפיה של כל טבעת על מקומו של מקבל הטבעת בעולמו של פרויד? האם מדובר במתנה מן הסוג הרגיל, או שמוטב לראות בטבעות החותם, בחלקן לפחות, ״סמל סמכות״ שניתן בהשאלה לבעלי תפקידים ב״חצר המלכות״ המדומיינת של הפסיכואנליזה בשנותיה הראשונות? באיזה אופן קשרו הטבעות את בעליהן החדשים לפרויד האיש ולתורתו? האם האובייקטים שפרויד העביר מרשותו לתלמידיו הוכיחו את עצמם כאמצעי יעיל ליצירה של תחושת מחויבות אישית, לכידות קבוצתית והשתייכות ממסדית? האם מקבלי הטבעות עמדו בציפיות שפרויד תלה בהם? ובכלל, מי מהם ענד את הטבעת, ומי העדיף לאפסן אותה בתא המטען של מכוניתו? מי העביר את הטבעת ליורשיו ומי נקבר איתה? האם אי פעם דרש פרויד בחזרה את אחת הטבעות? ומי זכה לכבוד גדול במיוחד: לקבל טבעת שפרויד הסיר למענו מאצבעו? ״הטבעות של פרויד״ מעלות שורה של שאלות היסטוריוגרפיות שרק מקצתן יוכלו לקבל מענה במסגרת הדיון הנוכחי. ובכל זאת נבקש לטעון שכל ניסיון רציני לשבץ את ״פרויד של הטבעות״ בהקשר אוטוביוגרפי, סוציולוגי, איקונוגרפי או דיסקורסיבי מן הראוי שיחרוג אל מעבר לאנקדוטלי ויהדהד גם לתוך הייצוג שיש לפרויד ולפסיכואנליזה בתקופתנו, בין אם במישור התרבותי ובין אם במישור המנטלי הפרטי.
מאמר בקטלוג התערוכה ״פרויד שר הטבעות״ במוזיאון ישראל יולי 2018>>