מאמרים מקוריים

Dans des essais précédents et dans mon livre Freud à Jérusalem : La psychanalyse face au sionisme (Antilope, 2017), j’ai recherché les conditions mentales et historiques dans lesquelles la pratique de la psychanalyse est devenue possible en Israël dans la première moitié du xxe siècle. Je soutiens qu’au-delà de la catastrophe européenne qui a conduit

במהלך חייו פרויד העניק בין עשרים לשלושים טבעות שבהן הייתה משובצת אבן עתיקה שעליה חרוט דימויי מהמיתולוגיה היוונית או הרומית. הוא עצמו ענד בתקופות מסוימות בחייו יותר מטבעת אחת מתוך האוסף. איזה תפקיד מילאו הטבעות בעולמו של פרויד ובעולמם של מי שענדו אותן? מה ניתן ללמוד מהאיקונוגרפיה של כל טבעת על

תהליך הקריאה והתרגום של פרויד הוא פסיכואנליטי במובן זה שהוא משחזר ומחיה את השאיפה הפרדוקסאלית לייצג ולתקשר באמצעות מילים מילון משמעויות שמטבעו הוא פרטי, לא מילולי...

המאמר דן בהתהוות של זהות פסיכואנליטית בעזרת ניתוח מפורט של מכתב שכתבה הפסיכואנליטיקאית פאולה היימן לאנליטיקאי שלה תיאודור רייק זמן קצר בטרם היגרה מברלין ללונדון בשנות השלושים. התפרסם ב Journal of the American Psychoanalytic Association לקריאת המאמר המלא>> גרסה אחרת של המאמר (הכוללת את המכתב בגרמנית) פורסמה בלוציפר-אמור, כתב-עת להיסטוריה של

כיצד הפך מושג הטראומה לפופולרי כל כך במדעי הרוח והחברה? במאמר זה נסקרת ״מערכת היחסים״ המפותלת שבין הדיסציפלינה ההיסטורית לפסיכואנליזה. התפרסם ב Psychoanalysis...

המאמר מנתח את התקבלות הפסיכואנליזה בחברה היישובית ובתרבות העברית פורסם ב Science in Context למאמר המלא>>

  פרויד כותב: "פירוש החלום הוא דרך המלך להכרת הלא-מודע בחיי הנפש". לא מעט יומרה, אך גם מידה של ענווה מגולמות באימרת כנף מודרנית זו, שכמו נכתבה עבור אחד מאותם עלוני תיירות מפתים שהבורגנות הווינאית של מפנה המאה התשע-עשרה היתה להוטה אחריהם. "הכרת הלא-מודע בחיי הנפש", מבטיח לנו סוכן הנסיעות.

שני העשורים האחרונים עשו שרות גדול לפסיכואנליזה. הם הצליחו להחזיר לשיח הפסיכואנליטי את המימד הדיאלקטי ולשחרר אותנו מן המעמסה שבהתבוננות הדיכוטומית, שלפיה מציאות חומרית אובייקטיבית עומדת בסתירה למציאות נפשית סובייקטיבית. הדימוי העצמי של מרבית הקלינאים אינו מעוצב עוד כבעבר על ידי האידיאל של חשיפת האמת האובייקטיבית על אודות חייהם של

ב–1934 דיווח רופא גרמני בן 45 על חלום המיטיב להעביר את חוויית החיים בתוך הקלאוסטרום הנאציונל–סוציאליסטי: "בתשע בערב לערך, בסיום שעת הקבלה, אני משתרע על הספה כשבידי ספר על הצייר מתיאס גרונוולד. לפתע אני מגלה שקירותיו של החדר, ולמעשה כל קירות הדירה, נעלמו כלא היו. אני מסתכל סביבותי ומגלה לחרדתי