זהותנו האנליטית מורכבת מהייצוג הנפשי שיש לפסיכואנליזה בתוכנו, מהאופן שבו הפנמנו אותה ומהאופן שאנו חושבים עליה ומרגישים כלפיה, במודע ושלא במודע. שורה ארוכה של אינטרוייקטים והזדהויות הופכים בהדרגה למבנה נפשי, שהוא יותר מאשר אוסף של פונקציות של האני או של האני העליון. המושג "אובייקט אנליטי" מדגיש את העובדה שההפנמות שבהן
במשוואה הלא פשוטה של חיי הנפש בעת אובדן, טמון גם המפתח להבנת הפונטציאל המצמיח והמחייה אפילו שאובדן יכול לגלם עבור הסובייקט. אובדן אובייקט בממשות דוחק באדם לבסס את מעמדם של האובייקטים הטובים שבעולמו הפנימי, הוא מחייב אותו להגן עליהם מפני התקפות האובייקטים הרעים שמרימים ראש בכל עת שהמציאות החיצונית מתסכלת
הרצאה ביום העיון של האקדמיה הלאומית למדעים 5 ביוני 2019>> דיון בהשתתפות הקהל על גבולות הנורמליות ביום העיון על גבולות הנורמליות 5 ביוני 2019>>
The 6th Annual Jewish Thought and Psychoanalysis Lecture, May 6. Philadelphia>>
הרצאה על אדיפוס בקיבוץ ביום העיון לזכרה של איקה יהושע בחברה הפסיכואנליטית, אפריל 2019>>
הרצאה בכנס לציון 33 שנה לכתב העת ׳שיחות׳, יולי 2018>>
הרצאה באוניברסיטה המשודרת במסגרת הסדרה מסע בעקבות רעיון 3 במאי 2018>>
״שאיפתו של האדם לזכור חייבת להתאזן בנכונות לשכוח״ כותב ניטשה במאמרו ״כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים״ (1873). ממש באותן שנים מפתח גם פרויד תיאוריה ושיטת טיפול שיאפשרו לאנשים לעשות שימש בידע אודות עברם על מנת להיחלץ מאחיזתו. הדרך לגילוי הפסיכואנליזה עברה דרך שתי תחנות מרכזיות: 1. נטישת הפרדיגמה השלטת בפסיכיאטריה
סטיבן פרוש מראיין את ערן רולניק במוזיאון פרויד בלונדון בערב לרגל צאת Freud in Zion. 9 פברואר 2013 להרצאה ולראיון המלא>>
הרצאה בכנס שערכה החברה הפסיכואנליטית היוונית ומכון גיתה באתונה ״למה אנטישמיות״. קישור לפודקסט (ברכות ביוונית ביוונית והרצאה באנגלית)>>